| | | | |
 
   
| | | | |
 


  פרטי המשרד  
טלפון : 03-7700222 
פקס: 03-7700263 
כתובת : ויצמן 2, ת"א- קומה 17

על נטל ההוכחה בהליך דין משמעתי

בית המשפט העליון דן במהלך השנים בשאלת רמת ההוכחה הנדרשת בעבירות משמעתיות של דין משמעתי, ובסוגיה זו הובעו עמדות שונות. הכלה למעשה, ניתן לחלק עמדות אלו לשתי עמדות עקריות. הראשונה היא, כי אין לדרוש בעניין דין משמעתי מידת הוכחה גבוהה כנהוג במשפט פלילי, אך גם אין להסתפק במידה הנדרשת במשפט האזרחי כך למשל בפסקי הדין הבאים: עש"מ 1/66 פסקל נ' היועץ המשפטי, פד"י כ(3) 71; עש"מ 9/88 אזוט נ' מדינת ישראל, פד"י מג(1) 867; על"ע 2/70 פרנקל נ' ועד מחוזי, פד"י כד(1) 729, 734; על"ע 118/81 ועד מחוזי נ' פלוני, פד"י לו(1) 756, 759.

העמדה השנייה מצאה מקומה בעש"מ 3725/91 בכרך נ' מדינת ישראל, פד"י מה(5) 401, שם נקט בית המשפט העליון בגישה שונה. כבוד הנשיא, דאז, שמגר, קבע כי:

"דיני נפשות נחשבים, בצדק, לחמורים יותר בתוצאותיהם, ונדרשת מידה גבוהה יותר של הוכחה מאשר מאזן ההסתברות בלבד. דין משמעתי מצטרף מבחינה זו להליך הפלילי, כי זו משמעותו לאשורה... די לי בשתי רמות ההוכחה, הפלילית והאזרחית, ומשנדחית לצורך הדין המשמעתי, בצדק, הרמה הנוהגת במשפט האזרחי כבלתי ישימה להוכחת עניינים של המשמעת בשירות הציבור, היושר והאמון שנדרשים בו והמרמה המתגלית בו, לצערנו, לא אחת, הרי יש לפנות להוכחה מעל לספק סביר, ולאמצה לצורך ענייננו, כאשר כמות הראיות שיש בה כדי לספק את המידה הדרושה האמורה, משתנית על פי מהות הנושא".

הגישה המחמירה בנטל ההוכחה בהליך של דין משמעתי, המבקשת להשוותו לנטל הנדרש במשפט הפלילי, מושפעת מן ההכרה במשמעות ההרשעה המשמעתית על כבודו של הנאשם, על שמו הטוב, ועל עתידו המקצועי והכלכלי. אף שדין המשמעת אינו טומן סכנה לפגיעה בחירותו האישית של הנאשם, ובמובן זה הוא שונה מהדין הפלילי, עוצמת הפגיעה הצפויה מהרשעה משמעתית של עובד ציבור עלולה להיות רבה ביותר, ולהשפיע על מהלך חייו בעתיד.

בחינת הפסיקה מלמדת, כי שאלת נטל ההוכחה לא הוכרעה באופן סופי כך למשל בעש"מ 5550/98 גל אור נ' מדינת ישראל, פד"י נג(1) 326, מפיו של כבוד השופט זמיר, אשר בין השאר אף התייחס לועדה שדנה בטיפול המערכתי במשמעת בשירות המדינה בראשות פרופ' קרמניצר (מינואר 98), אשר סברה כי יש להימנע מזיהוי מוחלט של דין המשמעת והדין הפלילי, בין היתר, לענין נטל ההוכחה על שום השוני במהות ובתכליות של שני מישורי השיפוט האמורים.

קרא עוד על
אתיקה מקצועית

יחד עם זאת, ניתן לראות בדברי כבוד השופטת פרוקצ'ה בבג"צ 1299/05 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה כסוג של הכרעה המפשרת בין העמדות. כבוד השופטת קבעה, כי:

"העמידה על נטל הוכחה ברמה של מעבר לספק סביר, תוך התאמת כמות הראיות הנדרשת לנסיבות המקרה המסוים העומד לדיון, עשויה לשלב, באיזון ראוי, בין מידת ההקפדה הנדרשת על קיום הליך הוגן לנאשם, לבין אופיו של הליך המשמעת כהליך מהיר ויעיל שתכליתו להגן על דמותו של השירות הציבורי ועל אימון הציבור בתיפקודו הנאות". לפסק דין זה הסכים כבוד השופט א' לוי.

קשה לומר, כי בכך באו דברים לסיומם, אך נדמה לנו כי דברים אלו אכן מאזנים נכונה את השיקולים השונים.




© 2012 כל הזכויות שמורות לניסן ויסמן - משרד עורכי דין | משרדים : רחוב ויצמן 2, ת"א, בית אמות השקעות, קומה 17, 64239  
 טל':  03-7700222  |  פקס: 03-7700263 |  gidon@weissman-office.co.il
 
 
 


עיצוב : symbols עיצוב ופרסום פיתוח : אפריקום קידום אתרים